כולם יודעים לכתוב, הלא כן? ובכל זאת...
לפעמים, כששואלים אותי במה אני עסוקה, התשובה שלי היא: אני כותבת. השאלה שבאה תמיד לאחר מכן מתייחסת לתוכן: מה את כותבת? רומן? סיפור קצר? אולי מאמר? לא, אני פשוט כותבת. לרוב, תשובתי מעלה תהיות, כי אנשים רגילים שכתובים "משהו". וחוץ מזה, כולם יודעים לכתוב, הלא כן? ובכל זאת... על פי ויקיפדיה, האנאלפביתיות נעלמה כמעט לחלוטין במדינות המערביות או המתועשות בזכות לימודי חובה. חלק נכבד מתוכנית הלימודים בכיתות היסודי מוקדש להקניית מיומנויות הקריאה והכתיבה ולשיפורן. בחטיבה, שמים דגש על הע
עניין של אחריות
מה הם גבולות האחריות שלנו על מעשינו? האחריות האישית, כאדם בעל רצון חופשי, והאחריות הציבורית, כאדם הנושא תפקיד ציבורי? שאלה זו עמדה במרכז הדיונים הפומביים בעקבות מתקפות ה-7 לאוקטובר 2023. לאחר התדהמה והאימה הגיע הכעס. באותם ימים קראתי כתבה שפרסמה צרויה שלו בעיתון "הארץ" ב-19/10/2023. הסופרת מאוד מוכרת בצרפת, ואף זכתה בשנת 2014 בפרס יוקרתי המוענק לסופרים בשפה זרה, ה-"Prix Femina". יתכן אומנם שרוב קוראיה הצרפתיים אינם נחשפים להתבטאויותיה במגרש הפוליטי. באופן אישי, כקוראת של ספ
ארם ורומא, חוק ומשפט
השפות הן בדמות בני האדם המדברים אותן. כמוהם הן נולדות , גדלות ומתפתחות. יש להן אבות קדמונים, משפחה גרעינית ומשפחה מורחבת, ולפעמים צאצאים שדרכם אפיוניהן שורדים זמן רב לאחר שגססו ונעלמו. שפות גם משוטטות למרחקים, על גבי מלחמות ומסעות כיבוש, עקירת אוכלוסייה והתרחבות רשתות הסחר. בדומה לנוכחות האנגלית בעולם הגלובלי העכשווי, הארמית והלטינית דוברו הרחק מתרבות המקור שלהן, גם על ידי דוברים בעלי שפת-אם אחרת. שתי השפות הללו המשיכו להתקיים מאות שנים אחרי שמעונם המקורי הפסיק להתקיים כייש
גשרים בין עברית לצרפתית
גשרים של ממש קיימים בין שפות רבות. למשל, בין עברית לערבית, השייכות למשפחת השפות השמיות, ישנו אוצר מילים רחב במשותף, ומספר כללים דקדוקיים זהים. יחד עם זאת, הכתב וההיגוי השונה בכל שפה מקשה על הדובר החד-לשוני לזהות את הדמיון. השפות הרומאניות שהתפתחו מהלטינית, שכוללות גם את הקטלאנית והרומנית, קשורות אף יותר. דובר צרפתית חד-לשוני לא יבין שיחה המתנהלת באיטלקית או בספרדית, אך סביר להניח שיהיה מסוגל לפענח, באופן אינטואיטיבי כמעט, את תוכנו של מאמר בעיתון, או לכל הפחות הוא ידע "במה מ
קיצור קורות חיים
אני עובדת כמתרגמת עצמאית מאז 2010. לפני כן, רכשתי ניסיון עבודה בקשת רחבה של תחומים, עברתי הכשרות שונות וצברתי מספר תארים. תחילה למדתי פסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מתוך שאיפה להמשיך במקצוע, ובמקביל ספרות צרפתית, שתמיד ריתקה אותי. אם זאת, הצורך בפרנסה הוביל אותי לכיוון תחום היבוא-יצוא והניהול, בו נפתחו לי אפשרויות תעסוקה בזכות שליטתי במספר שפות (בנוסף לצרפתית ולעברית, דיברתי אנגלית ואיטלקית). מצאתי בסחר הבינלאומי את מקומי, תוך ייעול יכולות הארגון והלמידה שלי. חזרתי ללימוד
