גשרים בין עברית לצרפתית

גשרים של ממש קיימים בין שפות רבות. למשל, בין עברית לערבית, השייכות למשפחת השפות השמיות, ישנו אוצר מילים רחב במשותף, ומספר כללים דקדוקיים זהים. יחד עם זאת, הכתב וההיגוי השונה בכל שפה מקשה על הדובר החד-לשוני לזהות את הדמיון.

השפות הרומאניות שהתפתחו מהלטינית, שכוללות גם את הקטלאנית והרומנית, קשורות אף יותר. דובר צרפתית חד-לשוני לא יבין שיחה המתנהלת באיטלקית או בספרדית, אך סביר להניח שיהיה מסוגל לפענח, באופן אינטואיטיבי כמעט, את תוכנו של מאמר בעיתון, או לכל הפחות הוא ידע "במה מדובר": קל יותר לזהות שורש לטיני משותף מתוך חומר כתוב, במנותק מההגייה.

אבל מה הקשר בין שפה שמית ושפה רומאנית, בין עברית לצרפתית? לכאורה, אין קשר ביניהן מבחינה לשונית. אבל במישור התרבותי, דובריהן היו במגע במהלך מאות השנים האחרונות. ובכן, מסתבר שבכוחם של מגעים וקשרים בין תרבויות ליצור גשרים בין השפות. 

גשרים אלו מורכבים משאילת מילים בין השפות. אלה מהעברית לצרפתית מקורם לרוב בתנ"ך. כך, בתרגום השבעים ליוונית, הופעתה הראשונה של המילה "עדן" מופיעה בתעתיק, כאילו מדובר היה בשם פרטי. אבל בהמשך, "גן עדן" מתורגם ליוונית, παράδεισος, "פרדיסוס" , שהפך בצרפתית ל-paradis. אותה מילה מצאה את דרכה לעברית דרך הפרסית, דווקא, בצורתה "פרדס". הצרפתית גם אימצה את השם "בנימין" (benjamin/e) כשם עצם במובן של "הבן/בת הצעיר/ה ביותר" במשפחה, עם קונוטציה של הילד המועדף. אפשר למצוא דוגמאות נוספות במילים הקשורות לרעש ולאי-סדר: tohu-bohu, ה-"תוהו ובוהו" של תחילת ספר בראשית, ו-brouhaha, שנחשב כשיבוש של "ברוך הבא", ואמור להזכיר רעש העולה מהתקהלות של אנשים. מהברית החדשה יצאה מילה בעלת מראית עין של יוונית: capharnaüm, במקור "כפר נחום", בו התחרשה מהומה עם הגעתו של ישו למקום.

השאלת מילים מצרפתית לעברית רחבה הרבה יותר וקשורה להשפעתה של תרבות צרפת על הלבנט החל מסוף המאה ה-19. לדוגמה, בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אומנים מקומיים רבים נסעו לבירת צרפת על מנת ללמוד מהציירים השייכים לאסכולת פריז, ואין ספק שהם תרמו להחדרתו לעברית של אוצר מילים הקשור לעולם אליו נחשפו, כמו למשל "קרקולור", craquelure, "קונטור", contour, "ויטראז'", vitrage, "ורניסז'", vernissage, או "קטלוג רזונה", catalogue raisonné.

בשנות השישים, הרבה ישראלים השלימו תארים אקדמאיים בבירה הצרפתית, שהיוותה באותה תקופה מרכז אינטלקטואלי תוסס ומלהיב. עם חזרתם, השם "סורבון" לבדו פתח בפניהם דלתות. הם גם ייבאו את הטעם הצרפתי, שהשפעתו עוד התחזקה עם התפתחות התיירות הבינלאומית, ויחד אתו, את אוצר המילים הנלווה.

תרומה זו עדיין מורגשת בתחום האופנה: מדברים על בד "שיפון", chiffon או "פליסה", plissé. ייצור על ידי מעצבי-על נקרא "הוט קוטור", haute couture, והמילה "בוטיק", boutique, התרחבה ממשמעותה המקורית, "חנות קטנה", למותג של ייצור או שירות איכותי במיוחד בממדים קטנים.

הפרנקופיליה לא פסחה על תחום הקולינריה. הנה רשימה חלקית ביותר:  apéritif, chef, chocolatier, gourmet, quiche, crème, petit four. היא גם חדרה לאומנויות הבמה, למשל עם מושגים כמו ballet, entrechat, jeté, développé, ensemble, scène, mise-en-scène, vaudeville.

למרות מאמציה של האקדמיה ללשון העברית להשריש מושגים עבריים במקום המונחים ה"מיובאים" משפות אחרות, היא מצליחה בכך רק באופן חלקי. לא נשכח שבמהלך העשורים הראשונים של המדינה, רמת החיים הייתה כה נמוכה שכל אופנה או רעיון המגיע מחו"ל  היה מוכתר בהילה של פרסטיז' (prestige). אם כך, להשתמש במלים בצרפתית באופן טבעי בשיחת חולין היה נחשב בונטון (bon ton), ואולי מרמז על היכרות עמוקה עם אורח החיים הצרפתי. כיום, מילים כמו "דז'ה וו", "אוונגרד" ו"נובוריש" (בהתאמה: déjà-vu, avant-garde, nouveau riche) נכנסו אפילו לשפה העממית. ספק אם כל משתמשי ביטויים אלו מודעים למקורם, ודווקא חוסר הידיעה עשוי להעיד על תהליך הטמעה מוצלח...