ראשי

גשרים של ממש קיימים בין שפות רבות. למשל, בין עברית לערבית, השייכות למשפחת השפות השמיות, ישנו אוצר מילים רחב במשותף, ומספר כללים דקדוקיים זהים. יחד עם זאת, הכתב וההיגוי השונה בכל שפה מקשה על הדובר החד-לשוני לזהות את הדמיון. השפות הרומאניות שהתפתחו מהלטינית, שכוללות גם את הקטלאנית והרומנית, קשורות אף יותר. דובר צרפתית חד-לשוני לא יבין שיחה המתנהלת באיטלקית או בספרדית, אך סביר להניח שיהיה מסוגל לפענח, באופן אינטואיטיבי כמעט, את תוכנו של מאמר בעיתון, או לכל הפחות הוא ידע "במה מ

אני עובדת כמתרגמת עצמאית מאז 2010. לפני כן, רכשתי ניסיון עבודה בקשת רחבה של תחומים, עברתי הכשרות שונות וצברתי מספר תארים. תחילה למדתי פסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מתוך שאיפה להמשיך במקצוע, ובמקביל ספרות צרפתית, שתמיד ריתקה אותי. אם זאת, הצורך בפרנסה הוביל אותי לכיוון תחום היבוא-יצוא והניהול, בו נפתחו לי אפשרויות תעסוקה בזכות שליטתי במספר שפות (בנוסף לצרפתית ולעברית, דיברתי אנגלית ואיטלקית). מצאתי בסחר הבינלאומי את מקומי, תוך ייעול יכולות הארגון והלמידה שלי. חזרתי ללימוד

לפעמים, כששואלים אותי במה אני עסוקה, התשובה שלי היא: אני כותבת. השאלה שבאה תמיד לאחר מכן מתייחסת לתוכן: מה את כותבת? רומן? סיפור קצר? אולי מאמר? לא, אני פשוט כותבת. לרוב, תשובתי מעלה תהיות, כי אנשים רגילים שכתובים "משהו". וחוץ מזה, כולם יודעים לכתוב, הלא כן? ובכל זאת... על פי ויקיפדיה, האנאלפביתיות נעלמה כמעט לחלוטין במדינות המערביות או המתועשות בזכות לימודי חובה. חלק נכבד מתוכנית הלימודים בכיתות היסודי מוקדש להקניית מיומנויות הקריאה והכתיבה ולשיפורן. בחטיבה, שמים דגש על הע